ניווט בעולם הציות
כעובדי הבנק אנו נדרשים לעמוד בשורה של הוראות שקבע המחוקק, הנוגעות לפעילות הבנקאית וניהול הקשר עם הלקוחות. המפתח לצליחת הדרך טמון בהבנת עקרונות הציות והרציונל שבבסיסם.משך הלמידה הוא כ-10 דקות.
כעובדי הבנק אנו נדרשים לעמוד בשורה של הוראות שקבע המחוקק, הנוגעות לפעילות הבנקאית וניהול הקשר עם הלקוחות. המפתח לצליחת הדרך טמון בהבנת עקרונות הציות והרציונל שבבסיסם.משך הלמידה הוא כ-10 דקות.
דף פתיחה
פרק 4 / 1
כבנקאים, אנו נדרשים לנווט במערך רחב של חוקים ותקנות בכל נדבך של עשייה בדרך למתן שירות איכותי ללקוח ועמידה ביעדים עסקיים תחרותיים ובדומה לכל דרך יש כללים וחוקים.
בלאומי מדובר במערך רחב של חוקים ותקנות ישראליים ובינלאומיים שעמידה בהם תגן על הבנקאי, על הבנק ועל הלקוחות ותיצור שקיפות בפעולות כלכליות פנים-מדיניות ובפעולות שבין מדינות שונות.
גם בדרך שלנו לטעות יש מחיר, תביעות כנגד הבנק ועובדיו, פגיעה במוניטין, תשלום קנסות.
עירנות להיבטי הציות בדרך תבטיח שנגיע ליעד בשלום.
איסור הלבנת הון
הלבנת הון הינו תהליך שמטרתו להסתיר את מקורם הלא חוקי של כספים או רכוש שהושגו בעבירה. עבריינים עלולים להזרים למערכת הבנקאית כספים אלה במטרה לנתק את הקשר לפעילות העבריינית. החקיקה בנושא איסור הלבנת הון נועדה להילחם בפעולות שמטרתן להסתיר כספים שמקורם בפעילות לא חוקית, ועל כן על הבנק להימנע מלקבל או לנהל כספים מסוג זה.
איסור מימון טרור
מימון טרור הוא העברת כספים או מתן אשראי לצורך מימון ארגוני טרור, פעילות טרור או אנשי טרור. מדובר בפעילות עתירת כספים, אשר עלולה להיות מבוצעת ומנוהלת, בין היתר, באמצעות המערכת הבנקאית. על הבנק למנוע פעולות העשויות לקדם, לאפשר, לממן או לתגמל ביצוע מעשי טרור באמצעותו. לכן, בעת טיפול בבקשות, נבדקים שמות מבקשי הבקשה ושמות הצדדים הקשורים לבקשה או לפעולה (לרבות שם בנק ושם המדינה הקשורה) מול רשימות "מוכרזי טרור".
סנקציות בינלאומיות
סנקציות כלכליות המוטלות על מדינות, גופים, בנקים, תאגידים, ואנשים יחידים המופיעים ברשימות מסיבות מדיניות או בטחוניות. הגופים המטילים את הסנקציות הינם ארגונים בינלאומיים כדוגמת האיחוד האירופאי, האו"ם וכד'. הסנקציות הינן איסורים גורפים לפעילות מול גורם ברשימה או איסור לפעילות ספציפית, ועל כן על הבנק לבחון היבטים אלו בפעילותו.
מניעת שוחד ושחיתות
השחיתות והשוחד חותרים תחת הממשל התקין. על הבנק להימנע ממעורבות בפעילות הקשורה לשוחד או שחיתות בניהול חשבונותיו ובפעילותו, ולהימנע מלהיתפס כמסייע או כמשתף פעולה בפעילות זאת. כמו כן, על הבנק לוודא כי לקוחותיו והספקים עימם התקשר מקיימים פעילותם בהתאם להוראות הרגולציה. על עובדי הבנק חל איסור להציע/לקבל שוחד במסגרת עבודתם.
מניעת הפקדת כספים שמקורם בעבירות מס בארץ או בעולם
השתמטות מתשלום מס הינה תופעה בה נעשה ניסיון להקטין את חבות המס ע"י העלמת חלק מההכנסות. הבנק מחוייב לוודא כי הכספים המופקדים לחשבונותיו או מנוהלים בו הוצהרו לרשויות המס בארץ או בעולם בהתאם לחוק איסור הלבנת הון ועל כן קבע את מדיניות "כסף מוצהר" (DMP - Declared Money Policy) שמטרתה לוודא יישום חובה זאת.
הגנת הפרטיות
כספו של הלקוח והמידע הפיננסי אודותיו הינם מידע אישי בעל רגישות רבה. הבנק מחוייב לוודא שלא נעשה שימוש במידע על ענייניו הפרטיים והפיננסיים של הלקוח, שלא בהתאם למטרה שלשמה הוא נמסר, ומבלי שהתקבלה מאותו אדם הסכמה לשימוש במידע אודותיו.
בנושאי איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור עלולה להיות מוטלת אחראיות אישית על הבנקאי. מערך הציות כאן כדי לתמוך ולסייע לך, אך האחריות ליישום ההנחיות היא שלך. עמידה בהנחיות אלו מגנה עליך שמור עליהן!
לפרק הבא:
לפרק הקודם
פרק 4 / 2
על הבנק לזהות את סיכוני הלבנת הון ומימון הטרור אליהם הוא חשוף או עלול להיחשף בעתיד, ולכן עליו לנהל באופן שוטף סיכון זה בכל פעילויותיו ובכל קשריו הישירים והעקיפים עם לקוחותיו.
לבנק אסור לקבל או לנהל כספים שמקורם ב"עבירות מקור" והקשורים להלבנת הון ו/או למימון טרור, או להעביר כספים לגופים, ארגונים או אנשים שתומכים בפעילות מסוג זה.
לפרק הבא:
לפרק הקודם
פרק 4 / 3
חובת "הכר את הלקוח"
(KYC - Know Your Customer)
במסגרת חובות איסור הלבנת הון, עלינו להכיר את לקוחותינו, את פעילותם, מאפייניהם, עיסוקם והתנהלותם הפיננסית. בימינו, כאשר לקוחות רבים מסיטים את פעילותם לערוצים הדיגיטליים וממעטים לבקר בסניף, עלינו לפעול בערוצים שונים כדי לאסוף את המידע הנדרש על הלקוח ופעילותו.
מהם מקורות המידע בתהליך "הכר את הלקוח"?
ישנם שלושה מקורות מידע מרכזיים:
תשאול הלקוח במסגרת מפגשים פנים אל פנים או טלפוניים, בעת פתיחת חשבון, בעת שינוי משמעותי בהתנהלות החשבון וכשנתונים חדשים התגלו תוך כדי חיי הלקוח, צמתים משמעותיים בחיי החשבון כגון: העמדת אשראי, צירוף/גריעת שותף לחשבון.
בחינה רציפה של מקורות מידע ומאגרי מידע פומביים ביחס ללקוחותיו ובחינת פרסומים שונים אודותיהם.
בקרות שוטפות ובדיקות תקופתיות שונות בחשבונות הלקוחות.
על מנת לגבש תמונה מפורטת ועדכנית של הלקוח והפעילות בחשבונו יש לנהל את תהליך "הכר את הלקוח" לכל אורך חיי החשבון.
ניטור ומעקב שוטף אחר הלקוח והחשבון מהווה בסיס לזיהוי שינויים בפעילות הלקוח ובפעילות בחשבון.
לפרק הבא:
לפרק הקודם
פרק 4 / 4
סיכוני הלבנת הון ומימון טרור עשויים להיות קשורים לנושאים הבאים:
סיכון במאפייני הלקוח /הגורם המבקש לבצע פעילות באמצעות הבנק
סיכון במדינות או באיזור הגיאוגרפי הקשור לפעילות המבוקשת
סיכון במוצרים או בשירותים אותם הלקוח מבקש לממן או להשקיע בהם
חובת זיהוי הלקוח
אחד ממאפייני ההסוואה של גורמים עבריינים הוא שימוש בזהות סמויה או גנובה או בזהויות של אנשי קש, על מנת למנוע את הקישור בין הכספים לזהות גורמים אלו, ולאפשר חדירה קלה יותר של הכספים שמקורן בעבירות מקור למערכת הבנקאית לצורך הלבנתם.
כל אדם המבקש לפתוח חשבון, כל צד מעורב לחשבון, צד המבקש לבצע פעולה שלא באמצעות חשבון (כולל עוברי אורח ושליחים) נדרש להציג תעודת זיהוי רשמית, מקורית ובתוקף, הכוללת תמונה ופרטים מזהים.
הבנקאי יבצע זיהוי פנים אל פנים ויסרוק את מסמכי הזיהוי למערכת הסריקה לצרכי תיעוד ושמירה.
חובת אימות אמצעי הזיהוי
הבנקאי נדרש להשוות את פרטי תעודת הזהות של הלקוח ושל הצדדים המעורבים שהוצגו לו לפרטים המופיעים בנתוני משרד הפנים (מאגר המידע הרשמי של מדינת ישראל על נתוני אזרחיה).
אם נמצאה אי התאמה בין הפרטים ותהליך הזיהוי נכשל, יש לברר את מהות הפער ולקבל תעודה בתוקף.
חובת "הצהרת נהנים ובעלי שליטה"
על הבנק לדעת מיהם הגורמים הקשורים בצורה ישירה או עקיפה לחשבון הלקוח, מלבד הלקוח עצמו – למי שעבורו או למענו מנוהל החשבון. לישות מסוג זה קוראים "נהנה".
בחשבונות של תאגידים, על הבנק לזהות את "בעלי השליטה" המכוונים את פעילות התאגיד.
בחשבונות נאמנות, יש לבדוק מי יוצר הנאמנות, ומי משפיע על התנהלות החשבון, מלבד בעלי החשבון.
במקרה שה"נהנה" הינו תאגיד, התאגיד ו"בעלי השליטה" בו יוגדרו כ"נהנים".
הבנקים נדרשים לקבל הצהרות מכל לקוח ולקוח, האם הוא פועל בחשבון עבור עצמו או כנאמן עבור אחר.
מילוי ההצהרה יעשה בעת פתיחת החשבון, בעת הוספת/גריעת שותף בחשבון, או בכל מקרה אחר שיידרש לעשות כן ע"י הבנק.
חובת ניהול סיכון בפעילות לקוחות מסוג "אישיות ציבורית בכירה" (PEP)
הוראות החקיקה מחייבות לאתר ולנטר פעילות של אנשי ציבור ומקורביהם (PEP – Politically Exposed Person) בהווה ובעבר, זרים או ישראלים, על מנת לוודא שהתנהלותם הכלכלית תקינה, בשל קרבתם וחשיפתם להיבטי שוחד ושחיתות.
חובת ניהול הסיכון בנוגע לעברות מס ומיסוי בינלאומי
לבנק אסור לקבל או לנהל כספים שמקורם בהתחמקות מתשלום או מדיווח מיסים בארץ או בעולם. לצורך כך קבע הבנק את מדיניות "כסף מוצהר" (DMP – Declared Money Policy) שנועדה להתמודד עם הסיכונים הנובעים מהאפשרות כי כספים המתקבלים ומנוהלים בחשבונות לקוחות הבנק מקורם בהתחמקות מתשלום מיסים במדינת תושבותם, בארץ או בעולם.
בנוסף, במסגרת שיתוף פעולה של ישראל עם מדינות הנאבקות בהעלמות מס, הבנק מחויב לחוקים בינלאומיים כדוגמת: FATCA (העוסק בזיהוי ודיווח על לקוחות אמריקאיים, אזרחי ארה"ב), CRS (העוסק ובאיתור ודיווח על לקוחות בעלי תושבות מס באחת המדינות אשר חתמו על אמנת המס). הבנק מעביר ומקבל נתונים לגבי לקוחות אלו לרשויות המס הישראליות כחלק מהמאבק בהעלמות מס, וזאת בהתאם לחקיקה.
חובת איתור ודיווח על "פעילות בלתי רגילה"
אחת מהוראות הרגולציה הינה חובת הדיווח על חשש ל"פעילות בלתי רגילה" כלומר פעולה העלולה להוות הלבנת הון או מימון טרור - המתרחשת בממשק עם הלקוח או בחשבון הלקוח.
חובת הדיווח חלה גם על "נסיון" לביצוע פעילות בלתי רגילה, כלומר גם אם לא בוצעה הפעולה בפועל והמידע רק הגיע לפתחו של הבנק.
על מנת לסיים את הלומדה חייב לעבור על כל החומר
סיימת את הלמידה
